מידע על מבחן GMAT

בטח כבר שמעת שה-GMAT הוא מבחן אדפטיבי. אבל מה זה אומר בעצם? ומה ההשלכות של זה לגביך בזמן פתרון המבחן?

הפרק הכמותי והפרק המילולי במבחן הם אדפטיביים. זה אומר שהמבחן מתאים את עצמו לנבחן ומנסה לזהות את רמת הנבחן תוך כדי תנועה. אם נפתור נכון את השאלה הראשונה נקבל שאלה ברמה גבוהה יותר. אם נפתור לא נכון נקבל שאלה ברמה נמוכה יותר. באופן זה המודל מגביה – או מנמיך –את הרף (כלומר את רמת הקושי של השאלה) תוך כדי תנועה והתקדמות במבחן, וכך מנסה להעריך ולבסס את רמת הנבחן עד שנקבעת הרמה הסופית, כלומר עד שמתקבל הציון. זהו תיאור קצת פשטני שכן המודל הוא מודל מורכב, אבל הסבר זה עוזר להבין נקודות חשובות לגבי המודל האדפטיבי.

לאדפטיביות של הפרקים יש כמה השלכות. במבחן רגיל, אם למדנו היטב ואנחנו שולטים בחומר – נרגיש טוב ברוב השאלות ונקבל ציון על סמך מספר השאלות הנכונות שפתרנו. במבחן אדפטיבי, אם נפתור נכון נקבל שאלות קשות יותר ויותר. מכיוון שלא תמיד נוכל להעריך את רמת הקושי של השאלה, ומכיוון שקשה להעריך האם פתרנו נכון או לא נכון, נבלה את רוב המבחן בתחושת אי וודאות, או אפילו בתחושה שהולך לנו גרוע מאוד.

בנוסף, חלק מהשאלות במבחן יהיו כאלו שיהיה קשה מאוד עד בלתי אפשרי לפתור, לפחות לא בזמן הנתון. הבנה זו מאפשרת לנו לנהל את המבחן בצורה נבונה יותר. למשל, לפעמים הכי טוב דווקא לוותר על שאלות – למשל על שאלות קשות מאוד – כדי שיהיה יותר זמן להשקיע בשאלות שהן רק קצת יותר קשות, אבל פתירות בהינתן עוד קצת זמן ומאמץ.

מסיבות אלו אנחנו ב Focus מייחסים לסימולציות ולהתמודדות המנטלית עם הפרק חשיבות גבוהה. זהו נושא נוסף במבחן שיש ללמוד אליו, ושבו אין פתרון אחד שמתאים לכולם, אלא התאמה אישית מתוך היכרות עם היכולות של התלמיד\ה. בקורס הפרטי שלנו אנחנו צופים בתלמידים שלנו פותרים סימולציה, מנתחים ומתחקרים אותה יחד איתם, ועוזרים להם לגבש אסטרטגיה לפתרון כל פרק.